פסק-דין בתיק עפ"א 47/08

1.         כנגד המערער הוגש לבית משפט השלום בנצרת כתב אישום, אשר מייחס לו עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 334 + 335 (א')(1) לחוק העונשין - תשל"ז - 1977 (להלן - "חוק העונשין), ותקיפה הגורמת חבלה ממש בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 380 + 382 (א) לחוק העונשין.

2.         בכתב האישום נטען כי המתלוננים עדנאן, מהראן וסלים ביטאר. בתאריך 31.12.04 במושב רמת צבי בסמוך לשעה 19:30 על רקע של דין ודברים בין המערער למתלונן עדנאן, תקף המערער את עדנאן בכך שהיכה אותו בראשו באמצעות ברזל מספר פעמים וכתוצאה מכך נותרו סימני חבלה שונים בגופו ונפער חתך בראשו ודם ניגר ממנו, עדנאן חש בסחרחורת, החל להקיא ולבסוף איבד הכרתו ונפל ארצה. בהמשך כאשר המתלונן סלים נחלץ לעזרת עדנאן אחיו תקפו המערער בכך שאחר החזיקו והמערער באמצעות סכין יפנית דקרו בגופו וכתוצאה מכך נותרו סימני חבלה על גופו ונפער חתך שדימם והצריך תפירה.

            במהלך הנסיבות הנ"ל המערער יחד עם אחרים אף תקף את המתלונן השלישי מהראן, בכך שמשכו אותו מרכבו והחלו להכותו בכל חלקי גופו, לרבות באמצעות ברזלים וכתוצאה מכך נותרו סימני חבלה על גופו, לרבות חתכים שדיממו.

3.         בישיבה מיום 25.11.07 הודיעה ב"כ התובעת לבית משפט קמא, כי הגיעו לידי הסדר טיעון, על פיו, יודה המערער בעובדות כתב האישום ויורשע והצדדים יבקשו מבית המשפט לגזור עליו מאסר של 6 חודשים אשר ירוצו בעבודות שירות, בכפוף לחוות דעת הממונה על עבודות השירות, מאסר על תנאי משמעותי בגין כל עבירה של אלימות או אחזקת סכין והתחייבות משמעותית.

            ב"כ המערער שיצג את המערער דאז אישר את דברי התובעת כמפורט לעיל, תוך ציון כי הסביר למערער את מהות ההסדר וכי בית המשפט אינו כפוף להסדר הטיעון. המערער בדבריו לבית המשפט ציין כי הוא מבין את הסדר הטיעון ומודה בכל עובדות כתב האישום.

4.         בית משפט קמא לאחר ששמע את טיעוני הצדדים לעונש, החליט בגזר דין מפורט ומנומק היטב לדחות את הסדר הטיעון, וגזר על המערער עונש של מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים, מאסר על תנאי ל- 12 חודשים, והתנאי הוא כי המערער לא יעבור במשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר עבירת אלימות מסוג פשע, וכן מאסר של שישה חודשים, והתנאי הוא כי המערער לא יעבור במשך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר עבירת אלימות מסוג עוון או עבירה של אחזקת סכין או אגרופן למטרה לא כשרה. בנוסף הורה למערער לחתום על התחייבות בסך 5,000 ש"ח להימנע במשך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר מעבירת אלימות.

5.         בערעור שבפנינו ביקש תחילה ב"כ המערער הנוכחי להתיר למערער לחזור בו מההודייה, אולם לאחר ששוחח עם ב"כ הקודם של המערער חזר בו מטענה זו ומיקד את ערעורו אך ורק לעניין חומרת העונש והחריגה מהסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים.  לדידו בית משפט קמא שגה כאשר לא נתן את המשקל הראוי להסכם הסולחה, אשר נערך בין המתלוננים לבין המערער וכן לעובדה כי המדובר בהסכם כן ואמיתי אשר שיקף נכונה את המצב, לתמיכה בטענה זו התייצבו בפנינו המתלוננים עדנאן וסלים ולשאלת בית המשפט הם אכן אישרו את הסכם הסולחה שנערך, תוך ציון כי היחסים ביניהם לבין המערער תקינים לחלוטין והם ביחסי חברות כיום ואף ויתרו על כל פיצוי מהמערער.

            ב"כ המערער הפנה בדבריו לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה ועד היום, כאשר המערער לא עבר שום עבירה מאז ועד היום. לשיטתו דחיית הסדר הטיעון במקרה שבפנינו יש בה כדי לפגוע באינטרס הציבורי, מאחר והאינטרס הציבורי דורש כי נאשמים יחסכו  מזמנו היקר של בית המשפט וכן יחסכו מעדותם של קורבנות עבירה. הוסיף, כי המערער מעולם לא ישב מאחורי סורג ובריח, וכי למערער עבר פלילי קל ביותר, ואין לו אף הרשעה בעבירות דומות.

6.         באת-כח המשיבה בדבריה ציינה, כי אחרי שהוגש הערעור התקיימה ישיבה עם ראש לשכת התביעות שערך את הסדר הטיעון ועם הממונה עליו ועם פרקליטת המחוז, והוחלט כי אכן נפלה טעות בהסדר הטיעון וכי גזר הדין של בית משפט קמא צודק ונתן את העונש הראוי ליתן במקרים כגון דא וכי כל הגורמים שנקבה לעיל לוקחים אחריות אודות טעות זו, יחד עם זאת ובלב כבד הוחלט להגן על הסדר הטיעון מאחר והתביעה בבית משפט קמא לא טרחה להסביר למערער מראש כי התביעה לא תגן על הסדר הטיעון, היה ויוגש ערעור. הדגישה את חומרת המעשים אשר הורשע בהם המערער וכי לטענתה בעבירות אלה התביעה עותרת למאסר בפועל של ממש, במיוחד כאשר נעשה שימוש בסכין והיו פציעות. ב"כ המשיבה ציינה כי היא מגינה על הסדר הטיעון נוכח ההנחיות שנקבעו בדיון נוסף דנ"פ 1187/03 מדינת ישראל נ. פרץ פד"י נט 281 (להלן - "פסק דין פרץ"). ב"כ המשיבה הוסיפה עוד כי שקלה להחזיר את התיק לבית משפט קמא לשמיעה מלכתחילה, אולם חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה והסולחה אשר נערכה כבר בתחילת הדרך והקושי כיום, לאחר חלוף תקופה כה ארוכה להביא את המתלוננים להעיד. נוכח האמור הגיעה למסקנה כי לא ניתן לעשות זאת ויש להגן בנסיבות המיוחדות על הסדר הטיעון.

7.         בפסק דין פרץ בעמ' 317 נקבע על ידי כב' השופטת בייניש כתוארה אז;

            "לפיכך במקרה של ערעור על גזר-דין שדחה הסדר טיעון, נדרש בית-המשפט שלערעור לבחון גם את נימוקיו של בית-המשפט לדחיית ההסדר כפי שהם מפורטים בגזר-הדין שסטה מההסדר. בפני בית-המשפט שלערעור נמצאת גם עמדתה המעודכנת של התביעה, בין שהיא מגנה על ההסדר ובין שהיא אינה מגינה עליו. על בית-המשפט שלערעור לבחון, בין היתר, אם בנסיבות העניין אכן היה מקום להטיל עונש חמור מזה שעליו הוסכם בהסדר הטיעון, ואם צדקה הערכאה הדיונית בנימוקיה לסטות מהסדר הטיעון. במסגרת בחינה זו ייתן בית-המשפט שלערעור משקל לעמדתה של התביעה בפניו; למותר לציין שככל ששיקוליה של התביעה ייקבעו בהתאם לעקרונות שפירטנו לעיל. כך יהיה משקל טיעוניה רב ביותר. יינתן כמובן משקל לציפיות של הנאשם-המערער, ובסופו של הליך יקבע בית-המשפט את האיזון בין השיקולים שעליהם עמדנו בדיוננו לעיל".

8.          עיון בגזר דינו של בית משפט קמא עולה, כי אכן צדק בית משפט קמא כאשר סטה מהסדר הטיעון והעדיף את האינטרס הציבורי וגזר על המערער עונש של מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים, המדובר אכן בעבירות חמורות ואילולא הסדר הטיעון ניתן לגזור עליו עונש חמור אף יותר מעונש שהוטל עליו. בית משפט קמא הגיע למסקנה כי ראוי בנסיבות העניין לסטות מהסדר הטיעון נוכח העדר פירוט של הצדדים וחוסר נתונים מספקים אודות הסדר הטיעון והסולחה אשר נערכה בין המערער למתלוננים ובית משפט קמא בסעיף 13 לגזר הדין ייחס משקל לעניינים אלה.

            חרף כל האמור, לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים ובחנו לעומק את מכלול השיקולים ולאור עמדת המשיבה, כפי שבאה לידי ביטוי בטיעוניה בפנינו, ולאחר שהתברר לנו היטב הן באמצעות המתלוננים שהתייצבו בפנינו והצהירו במפורש כי אכן נערכה סולחה כנה ואמיתית בינם לבין המערער כבר בתחילת הדרך ובימים הסמוכים לאירוע וכי היום שוררים ביניהם יחסים תקינים ואף הם ביחסי חברות. דברים אלה אומתו על ידי ב"כ המשיבה, אשר ציינה כי הסכם הסולחה נמצא בתיק החקירה כבר בשלבים הראשונים של החקירה. שיקול נוסף אשר עמד בבסיס קבלת הסדר הטיעון הינו חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה ועד היום. כאמור העבירות שביצע המערער בוצעו ב- 31.12.04 ומאז חלפה תקופה של למעלה משלוש שנים והמערער לא עבר שום עבירה ולכאורה מנהל אורח חיים נורמטיבי. מעבר לשיקולים הנ"ל יש לזקוף לזכות המערער את העובדה שהוא בעל עבר פלילי קל ואין לו הרשעות קודמות בעבירות אלימות.

            לאחר בחינת מכלול השיקולים הגענו למסקנה בסופו של דבר כי בנסיבות המיוחדות ובנתונים החדשים שנפרסו בפנינו, ראוי במקרה שבפנינו לכבד את הסדר הטיעון, חרף חומרת העבירות שהורשע בהם המערער.

9.         אי לכך ולאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעור במובן זה שבמקום המאסר בפועל שהוטל על המערער יוטלו עליו 6 חודשים של מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות באם הממונה על עבודות השירות ימליץ על כך.  יתר רכיבי גזר הדין ישארו על כנם.

            מאחר ולא ניתנה חוות דעת על ידי הממונה על עבודות השירות, אנו מורים לממונה ליתן חוות דעת אודות המערער, וזאת לא יאוחר מיום 12/05/08.

10.        אנו קובעים את התיק לצורך קבלת חוות דעת של הממונה ליום 13/05/08שעה 09.00.

ניתן היום כ"ה ב אדר ב, תשס"ח, (1 באפריל 2008), במעמד הנוכחים.

____________________        __________________            ___________________

זיאד הווארי, שופט - אב"ד        הלמן אסתר - שופטת                 שאהר אטרש - שופט